Si on a oublié de dire la prière de la pluie

A) Nous avons vu hier que la 9ème bénédiction de la Amida (Birkat Hachanim) est celle dans laquelle nous demandons à Hachem de nous gratifier de pluies bénéfiques.
Si l’on a omis de dire Barekh Alénou en hiver, il nous faut recommencer la Amida. Mais il y a plusieurs situations possibles :

Si on a déjà dit le mot de Tékâ lorsqu’on se rend compte de son oubli, on poursuivra jusqu’à la bénédiction de Chémâ Kolénou, juste avant de conclure par Ki Ata Choméâ Téfilat Kol Pé. Puis on dira Vétène Tal Ou-Matar Librakha et on poursuivra la Amida avec Ki Ata Choméâ Tephilat Kol Pé.

Voici donc les 2 bénédictions :

En été :
בָּרְכֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

En Hiver :
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה’ אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל
שְׁמַע קולֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס רַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ:

« Vétène Tal OuMatar Livrakha »
כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה

Si on se rend compte de l’oubli de Barèkh Alénou après avoir déjà dit Baroukh Ata A.D.O.N.A.Ï à la fin de la bénédiction de Chémâ Kolénou, mais sans avoir encore dit Choméâ Téfila, alors on dira Lamédéni H’oukékha et on reprendra du début la bénédiction de Chémâ Kolénou en insérant Vétène Tal Ou-Matar Librakha ‘Al Kol Péné Ha-Adama ». Ki Ata Choméâ Tephilat Kol Pé Baroukh ata A.D.O.N.A.Ï Choméâ Téphila. Et on poursuivra la prière :

שְׁמַע קולֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס רַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ:
כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה
Lamidéni Houkékha בָּרוּךְ אַתָּה ה
שְׁמַע קולֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס רַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ:

« Vétène Tal OuMatar Librakha ‘Al Kol Péné HaAdama ».
כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה בָּרוּךְ אַתָּה יהְוָה, שׁומֵעַ תְּפִלָּה:

B) Si on se rend compte qu’on a oublié Barekh Alénou après avoir conclu la bénédiction de Chémâ Kolénou et dit Baroukh Ata A.D.O.N.A.Ï Choméâ Téfila mais sans avoir encore entamé la prochaine bénédiction qui est celle de Rétsé, on insérera entre Choméâ Téfila et Rétsé la phrase Vétène Tal OuMatar Librakha avant de poursuivre la ‘Amida.

בָּרְכֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום
כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב
וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים
Lamédéni Houkékha בָּרוּךְ אַתָּה ה:

Si on a fait la prière de l’été au lieu de celle de l’hiver et qu’on se rend compte de cet oubli de Barèkh Alénou après avoir terminé la bénédiction de Mévarèkh Ha-Chanim (sans avoir commencé la prochaine bénédiction, celle de Tékâ Béchofar Gadol) on insérera entre Mévarèkh Ha-Chanim et Tékâ Béchofar Gadol, la phrase Vétène Tal Ou-Matar Librakha. Elle signifie : «Donne-nous de la rosée et de la pluie». On prononcera uniquement ces trois mots et on poursuivra la ‘Amida.

שְׁמַע קולֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס רַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה: וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ:
כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה בָּרוּךְ אַתָּה יהְוָה, שׁומֵעַ תְּפִלָּה
« Vétène Tal OuMatar Livrakha ‘Al Kol Péné HaAdama »
רְצֵה ה’ אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

Si on se rend compte de l’oubli de Barekh’ ‘Alénou après avoir entamé la bénédiction de Rétsé ou qu’on en est déjà aux bénédictions suivantes sans avoir dit le 2ème Yihyou LéRatsone, on retournera à la bénédiction de Barekh Alénou et on poursuivra la ‘Amida.

1er Yihyou LéRatson :

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:
אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:

On retourne à la bénédiction de Barekh’ ‘Alénou et on poursuit la ‘Amida :

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה’ אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים

Puis on poursuivra la ‘Amida.

Si on se rend compte de l’oubli de Barekh’ ‘Alénou après avoir dit le 2ème Yihyou LéRatsone, même si on n’a pas encore reculé de 3 pas, on recommencera la ‘Amida depuis le début.

1er Yihyou LéRatson :
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:
אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:

2ème Yihyou LéRatson :
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:
On recommencera la ‘Amida depuis le début.
עושֶׂה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן

REFERENCES DES HALAKHOT

A) Références : Rabbi Moché Bar Maimon z.t.l dans le Rambam chapitre 10 des Halakhot relatives à la prière ; Rabbi Yossef Karo z.t.l dans le Choulh’an Aroukh section Orah Haim Siman 117 ; Rabbi David Yossef Chlita dans Halakha Béroura à la fin du Siman 114 Saïf 14.

B) Références : Rabbi Moché Bar Maimon z.t.l dans le Rambam chapitre 10 des Halakhot relatives à la prière ; Rabbi Yossef Karo z.t.l dans le Choulh’an Aroukh section Orah Haim Siman 117 ; Rabbi David Yossef Chlita dans Halakha Béroura à la fin du Siman 114 Saïf 14.

Aphorisme de nos Sages

Lorsque le cœur est aveugle, l’œil ne voit pas.