Information très importante
?C’est avec honneur et plaisir que je met à la disposition du peuple d’Israël, un travail de dur labeur, qui nécessite de très longues heures de travail, de traduction, de compréhension, de compilation, de simplification pour synthétiser les Halakhot afin que chacun puisse y avoir accès.
Dans chaque Halakha que je publie, un signe distinctif connu de moi seul me permet de reconnaître le fruit de mon travail.
⛔ Je ne permet absolument pas que mon nom soit remplacé ou réinventé.
Ce comportement est inadmissible, loin de l’éthique et de la Torah !
? Merci d’avance
PS Surtout mes ami(e)s ne soyez pas visés
?Je fais ainsi afin que l’information tourne et que les personnes qui font ainsi, puissent conscientiser de la gravité de leurs actes
Rav Chlomo Atlan
Plagiat, propriété intellectuelle, copyright, זכויות יוצרים
Voir toutes les références Halakhiques plus bas.
- Le but de ce site est d’encourager la diffusion et la transmission de la Torah. Cette belle Torah a été donnée par Hachem gratuitement et nous devons agir ainsi, mais le travail investi en elle et les efforts fournis à cet effet, appartiennent à l’homme qui a engagé son temps à cette œuvre.
- Sachez que l’auteur, Rav Chlomo Atlan Chlita, passe plusieurs jours de travail de dur labeur, qui nécessitent de très longues heures de travail, de traduction précises, de compréhension, de compilation, de simplification pour synthétiser les Halakhot afin que chacun puisse y avoir accès ; et ce, à partir de plusieurs responsa Halakhiques très complexes en recherchant les références, ce qui représente un très dur et long travail.
- Il est vrai que la Torah doit être diffusée mais en respectant l’homme et en ayant de la considération morale due à son travail.
- Jérémie ch.17 v.11
ירמיהו יז ,יא
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל
La perdrix s’entoure d’une famille qu’elle n’a point mise au monde, tel est celui qui acquiert l’abondance d’une manière injuste. Au beau milieu de ses jours, il devra l’abandonner et sa fin sera misérable.
- Celui qui rapporte l’auteur, hâte la rédemption pour le monde :
כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
תלמוד בבלי מסכת מגילה ג Talmoud Babli Méguila page 3
פרקי אבות משנה ו פרק ו Pirké Avot chapitre 6 Michna 6
- Chaque livre à un auteur.
Merci de votre compréhension et collaboration.
IMPORTANT
En respect du droit moral de tout auteur sur son œuvre :
Le contenu de ce site qui comprend : l’auteur, la musique, les cours audios, les textes, l’art graphique, les œuvres de dessin, de peinture, les vidéos, les Halakhot, les conférences, allocutions, etc., n’appartient pas au domaine public et tous les droits sont réservés à l’auteur (Rav Chlomo Atlan Chlita).
Nous nous sommes imposé les règles suivantes :
1) Demander préalablement la permission écrite a l’auteur pour l’utilisation de son travail.
2) De citer l’auteur : « Ces textes sont tirés des 2 Halakhot par jour du Rav Chlomo Atlan » dans : Youtube, Facebook, vos sites internet, blogs, emails, livres, brochures, ou autres …
3) Tous les copyrights sont détenus par l’auteur et toute piraterie et infraction des copyrights seront sanctionnés par les lois en vigueur qui régissent la propriété intellectuelle, toute représentation ou reproduction intégrale ou partielle faite sans le consentement de l’auteur ou de ses ayants droits est illicite. Il en est de même pour la traduction, l’adaptation ou la transformation, l’arrangement ou la reproduction par un art ou un procédé quelconque.
- Les créations intellectuelles sont protégées dans 166 pays ayant signés la convention de Berne : http://www.copyright.ht/hypertext/berne2.htm
- Articles du code de la propriété intellectuelle : http://www.copyrightfrance.com/hypertext/code1.htm
טעמים = Raisons de cette interdiction
Interdiction de voler la pensée d’autrui et même celle d’un non juif :
בראשית פרק לא פסוק 26 Béréchit chapitre 31 verset 26
וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, מֶה עָשִׂיתָ, וַתִּגְנֹב אֶת-לְבָבִי; וַתְּנַהֵג, אֶת-בְּנֹתַי, כִּשְׁבֻיוֹת, חָרֶב
Laban dit à Jacob: « Qu’as-tu fait? Tu as volé mon esprit et tu as emmené mes filles comme des prisonnières de guerre!
תלמוד בבלי מסכת חולין צ »ד. אמר שמואל, אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של גוי
Guémara Holine page 94
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא קיג, א
Guémara Baba Kama page 113a
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא
Talmoud Méguila page 15
- Ne pas affecter les œuvres de son prochain :
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כ »א: בדין יורד לאומנות חבירו
Talmoud Baba Batra page 21b
- Ne pas empiéter sur la propriété des autres :
הסגת גבול
תלמוד בבלי מסכת מכות כ »ד עמוד א
Guémara Makot page 24a
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פ »א עמוד א
Guémara Sanhédrin page 81a
- La loi du pays est une loi de la Torah :
דינא דמלכותא
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קיג, עמוד א
Guémara Baba Kama page 113a
תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כח, עמוד א
guémara Nédarim page 28a
- Ne vous endommagez point l’un l’autre
Vayikra chapitre 25 verset 17 :
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
Ne vous lésez point l’un l’autre, mais redoute ton Dieu! Car je suis Hachem votre D.ieu
תלמוד בבלי מסכת שבת לא/א
Guémara chabbat page 31a
מאן דסאני עלך לחברך לא תעביד
Ce que tu n’aimes pas, ne le fait pas à autrui :
- Le savoir vivre
Rabbi Elâzar Ben ‘Âzarya dit : Sans Torah, il n’y a pas de Dérekh Erets. Sans Dérekh Erets, il n’y a pas de Torah.
Pirké Avot chapitre 3 Michna 21
Dérekh Erets ce sont les lois du commerce
Guémara Baba Kama (30a)
Rabbénou Obadia Mi-Barténoura.
Dérekh Erets désigne aussi les bonnes qualités humaines, les vertus exceptionnelles et la moralité.
Il est rapporté dans le Midrash : Rabbi Chémouel Bar Na’hmani dit : le Dérekh Erets est grand car il a précédé la Torah de 26 générations.
Otsar Hamidrachim Vayikra 11 / 5
Rav Chlomo ATLAN Chlita
Références Halakhiques du
Plagiat, propriété intellectuelle,
copyright, זכויות יוצרים
פוסקים
Décisionnaires |
||
שם הספר | שם הפוסק | 1. |
Talmoud Babli dans la Guémara Nida page 13 | מסכת נידה דף יג | 2. |
Pirké Avot chapitre 6 Michna 6 | פרקי אבות משנה ו פרק ו | 3. |
Tosefta du Talmoud de Jérusalem dans la Guémara Baba Kama chapitre 7 Halakha 3 | תוספתא בבא קמא פרק ז הלכה ג | 4. |
Rabbi Abraham Ben Haïm Abali HaLevi Gumbiner z.t.l dans son Séfer Maguen Abraham section Or Hahaim siman 156 saif Katan 2 , | רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר | 5. |
Rabbi Abraham Yéchâyahou Karelitz z.t.l dans son Séfer Emouna Oubitahon chapitre 4 | רבי אברהם ישעיהו קרליץ החזון איש | 6. |
Rabbi Abraham Tsvi Hirsch Aizenchtayt z.t.l. dans dans son Séfer Pithé Téchouva section Yoré Déâ Siman 236, | רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט | 7. |
Rabbi Éliézer Yéhoudah Waldenberg z.t.l Responsa Tsits Eliézer volume 16 Siman 12 | רבי אליעזר יהודה וולדינברג | 8. |
Rabbi Aryé Leïb Blhober z.t.l de zislab dans son Responsa Chem Arié Siman 20 | רבי אריה ליבוש בן אליהו בולחובר | 9. |
Rabbi Nahoum Ménaché Vispich chlita dans son responsa Zékhouyot Yotsrim | רבי רבי נחום מנשה ויספיש | 10. |
Rabbi Haim Blokh dans son responsa Michpété Erets volume 2 | רבי חיים בלוך | 11. |
Rabbi Haïm Hizkiyahou Médini z.t.l dans son responsa Sdé Hémed Asséfat Dinim | רבי חיים חזקיהו | 12. |
Rabbi Haïm Yéhoudah Leïb ben Israel Litvin ליטווין dans son responsa Chaâré Déâ volume 1 Téchouva 148 | רבי חיים יהודה ליב בן ישראל ליטווין | 13. |
Rabbi Haïm Sofer Zisman z.t.l. dans son Séfer Mahané Haïm volume 2 section Hochen Michpat siman 49 | רבי חיים סופר | 14. |
Rabbi Yossef Karo z.t.l dans le Choul’han Âroukh section Hochen Michpat Siman 228 | רבי יוסף קרא | 15. |
Rabbi Yossef Chaoul HaLévy Nétanzon z.t.l. dans son Responsa Divré Chaoul Véyossef Daât section Yoré Déâ volume 4 Halakha Lémaâssé | רבי יוסף שאול נתנזון | 16. |
Rabbi Yossef Chaoul HaLévy Nétanzon z.t.l. dans son Responsa Choèl Ouméchiv Mahadoura Kama Siman volume 1 siman 44 | רבי יוסף שאול נתנזון | 17. |
Rabbi Yossef Chalom Éliachiv z.t.l, dans Michnat Zékhouyot Hayotser page 15 | רבי יוסף שלום אלישיב | 18. |
Rabbi Yéhezkiel Ségal Landau z.t.l dans son responsa Nodâ BiYéhoudah Volume 2 Tanina section Hochen Michpat Téchouva 24 | רבי יחזקאל סג »ל לנדא | 19. |
Rabbi Yéhyiel Yaâkov Weinberg z.t.l. dans son Responsa Sridé Ech Volume 3 Siman 129. | רבי יחיאל יעקב וינברג | 20. |
Rabbi Yaâkov Abraham Cohen z.t.l. dans son responsa Emek HaMichpat volume 3 et 4 | רבי יעקב אברהם כהן | 21. |
Rabbi Yitshak Elfassi z.t.l dans son Séfer Harif siman 133 | רבי יצחק אלפסי | 22. |
Rabbi Yitshak Yaâkov Weiss z.t.l. dans son Responsa Minhat Yitshak Volume 9 Siman 153, | רבי יצחק יעקב וייס | 23. |
Rabbi Israël Aïzenchtaït z.t.l.,dans son responsa Amoudé Ech volume 1 page 132 | רבי ישראל אייזינשטיין | 24. |
Rabbi Malkiel Tsvi HaLévy Tenenbaum z.t.l. dans son Responsa Divré Malkiel volume 3 Siman 157 | רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים | 25. |
Rabbi Moché Isserlas z.t.l dans le Rama du Choul’han Âroukh section Hochen Michpat Siman 259 saif 7 | רבי משה איסלס הרמ »א | 26. |
Rabbi Moché Isserlas z.t.l dans le responsa Harama siman 10 | רבי משה איסרלס הרמ »א | 27. |
Rabbi Moché Isserlas z.t.l dans le Rama du Choul’han Âroukh section Hochen Michpat Siman 292 saif 20 | רבי משה איסרלס | 28. |
Rabbi Moché Sofer z.t.l dans son Responsa Hatam Sofer section Hochen Michpat Téchouva 41 | רבי משה סופר | 29. |
Rabbi Moché Sofer z.t.l dans son Responsa Hatam Sofer section Hochen Michpat réponse 79 | רבי משה סופר | 30. |
Rabbi Moché Feinstein z.t.l . dans son Responsa Iguérot Moché section Ora’h Haïm volume 4 siman 40 Ot 10 | רבי משה פיינשטיין | 31. |
Rabbi Moché Feinstein z.t.l . dans son Responsa Iguérot Moché section Yoré Déâ volume 3 siman 91 | רבי משה פיינשטיין | 32. |
Rabbi Moché Feinstein z.t.l . dans son Responsa Iguérot Moché section Hochen Michpat volume 2 siman 30 | רבי משה פיינשטיין | 33. |
Rabbi Moché Chik z.t.l. dans son Responsa MahaRam Chik section Yoré Déâ Téchouva 156, | רבי משה שיק | 34. |
Rabbi Naphtali Tsvi Yéhouda Berlin dans son responsa Méchiv Davar section Orah Haim siman 24 | רבי נפתלי צבי יהודה ברלין | 35. |
Rabbi Ôvadia Yossef z.t.l dans Yabiâ Omer Volume 7 section Hochen Michpat Siman 9 | רבי עובדיה יוסף, | 37. |
Rabbi Ezra Batsi z.t.l. Av Bet Din de Jérusalem dans le sefer Thoumin volume 6 | רבי עזרא בצרי רב ואב »ד בירושלים | 38. |
Rabbi Pinhas Halévy Horovitz auteur du Aflaa dans la préface qui décrète celui qui transgresse ces lois sera attaqué par les serpents | רבי פנחס הלוי איש הורוביץ בעל « הפלאה » | 39. |
Rabbi Tsvi ben Yaâkov z.t.l. dans son responsa Michpatékha Léyaâkov volume 3 siman 1 | רבי צבי בן יעקב | 40. |
Rabbi Chlomo Ben Yéhyel Louria le MaHarchal z.t.l. dans son Responsa Hokhmat Chlomo siman 146 | רבי שלמה ב »ר יחיאל מהרש »ל | 41. |
Rabbi Chlomo Ganzfried z.t.l dans la préface du Kitsour Choul’han Âroukh édition 1879 | רבי שלמה גאנצפריד | 42. |
Rabbi Chlomo Ganzfried z.t.l dans Hoveret Hamaguid Guilione 25 page 232 | רבי שלמה גאנצפריד, | 43. |
Rabbi Chmouël Eliézer chtran dans le sefer Michnat Zékhouyot Hayotser | רבי שמואל אליעזר שטרן | 44. |
Rabbi Chmouël HaLévy Wosner z.t.l dans son Responsa Chévet HaLévy volume 10 Siman 163 | רבי שמואל הלוי וואזנר | 45. |
Rabbi Chmouël HaLévy Wosner z.t.l dans son Responsa Chévet HaLévy volume 4 Siman 202 | רבי שמואל הלוי וואזנר | 46. |
Rabbi Chimôn Sofer z.t.l. de Erloy dans son Responsa Itôrérout Téchouva Volume 1 siman 232 | רבי שמעון סופר גאב »ד ערלוי | 47. |
Rabbi Chimôn Chkop z.t.l dans les Hidouchim du début de la guémara de Baba Kama | רבי שמעון שקופ, | 48. |
Rabbi Betsalel Stern z.t.l dans son Responsa Bétsel HaHokhma volume 4 Siman 85, | רבי בצלאל שטרן | 49. |
Rabbi Chabtaï HaCohen z.t.l le Chakh dans le Sifté Cohen dans le choulhan Aroukh section Yoré Déâ siman 242 Saïf Katan 43 | רבי שבתי כהן | 50. |
Rabbi Chabtaï HaCohen z.t.l le Chakh dans le Sifté Cohen dans le choulhan Aroukh section Yoré Déâ siman 259 | רבי שבתי כהן | 51. |
Rabbi Yitshak Yéhoudah Shmelkish z.t.l. dans son Responsa Beth Yitshak section Hochen Michpat siman 80 | רבי יצחק יהודה שמלקיש | 52. |
Rabbi Yitshak Yéhoudah Shmelkish z.t.l. dans son Responsa Beth Yitshak section Yoré Déâ volume 2 siman 75 | רבי יצחק יהודה שמלקיש | 53. |
Rabbi Mordékhaï Banet de Nikolsburg z.t.l. de Hongrie, dans son Séfer Parachat Mordechai sur le Choulhan Aroukh section Hochen Michpat siman 7, | שו »ת פרשת מרדכי | 54. |
Rabbi Mordékhaï Banet de Nikolsburg z.t.l. de Hongrie, dans son Séfer Parachat Mordechai sur le Choulhan Aroukh section Hochen Michpat siman 8, | שו »ת פרשת מרדכי, | 55. |
Rabbi Ménahem Mendel Schneerson z.t.l. Rabbi de Loubavitch dans son Séfer Biourim sur le Pirké Avot volume 2 page 350, | רבי מנחם מנדל מלובוויץ | 56. |
Rav Chlomo Atlan Chlita
Questions réponses à ce sujet aux plus grands sages :
שאלות ותשובות מפי רבי בן ציון מוצפי שליט »א
שאלה – 69592
לכבוד הרב הנכבד שליט »א.
שלום רב, ראיתי שכבוד תורתו כתב שאין להעתיק דיסקים, והאם אין זה הפקר ? כי הכל עושים כך. גם כשמכר את הדיסק על כל זכויותיו מכר, ומ דוע יהיה אסור ?
תשובה
בעבר הארכנו בענין באחד השיעורים, מקור ההלכה הוא במסכת בבא מציעא עח, ב. בעובר על דעת בעל הבית, וכן בדין שהמוכר מתנה שלא להעתיק ודעת ר »מ שם שהוי שיור ממון והוי גזל גמור. בנוסף מה שעושים לצרכי מסחר ומוכרים מזוייפים, הוא גזל גמור לכל הדיעות. ועיין בנודע ביהודה ועוד.
בנוסף יש תקנה של זכויות יוצרים האוסרת. ומפורש בברייתא במסכת בבא בתרא ח,ב. רשאים בני העיר להתנות על עניני המסחר. וכן נפסק בשלחן ערוך
שאלה – 59544
לכבוד הרב מוצפי שליט »א
האם מותר להעתיק חומש תנ »ך ואם יש להם זכויות יוצרים?
תשובה
מותר בהחלט, רק לא להעתיק מה שאחרים טרחו.
שאלה – 15548
שלום לכבוד הרב מוצפי שליט »א, שלום
נתבקשתי לשאול ע »י אברך, האם מותר לו לצרוב שלא למטרות ריווח דיסק של בר אילן – מכיל תורה, תורה שבע »פ, פוסקים ועוד. האם מותר לו לצרוב אותו שלא למטרות ריווח. השבתי לו על בסיס תשובותיו של הרב שראינו ועוד, שלדעתי הדבר אסור ואולם הוא מבקש לדעת מה דעת הרב?
תשובה
אסור בהחלט, כי הושקעו בזה המון ויש לזה זכויות יוצרים. וזו עבירה חמורה
דייני בבית הדין נתיבות חיים
בית הוראה לענייני ממונות
שימוש בתוכנה לא חוקית במחשב שהושאל
להעתיק צורת מנורה מהאינטרנט
יאוש במשחקים מהאינטרנט
העתקת קלטת לדיסק שמע
העתקת דיסק שמע של יהודים או של גויים והשאלה לאחרים
זכויות יוצרים ברשת האינטרנט (תוכנות, שירים
השאלה:
דוד שלי רוצה לכתוב את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף, רציתי לדעת אם מותר לקחת מהאינטרנט תמונה של המזמור בצורת מנורה ולמחוק את המילים כדי שתשאר לי התבנית של המנורה שבה הוא יוכל לכתוב את המזמור.
תשובה:
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה.
לדעת הגרי »ש אלישיב יש צורך לקבל רשות מהצייר. אם מדובר בעותק בודד ולא לשם מסחר מסתבר שהצייר אינו מקפיד על כך, שהרי אחרת הוא לא היה מעלה את התמונה באינטרנט.
השאלה
אני עובדת במשרד ועושה תכניות אדריכליות, חברה ביקשה ממני שאשלח לה תכניות שעשיתי במשרד כדי ללמוד מהם לעשות תכניות (לא עבור רווח) מותר לי לשלוח לה תכניות או שהן שייכות לבוס וצריך לבקש ממנו רשות?
תשובה:
התכניות הן בבעלות הבוס, עם זאת מותר לך למסור את התכניות לחברה כדי ללמוד מהם, כל עוד שהבוס לא דרש ממך שלא להעביר אותם.
מקורות:
לפי חוק זכות יוצרים סעיף 34 המעביד הוא בעל היצירה אם לא סוכם אחרת, אולם לפי סעיף 19 לימוד עצמי אינו הפרה של זכויות יוצרים, במיוחד כאשר מדובר ביצירה שבעליה לא מתכוונים להרוויח באמצעות הלימוד ממנה. ועיין בעלון המשפט גליון 39 עמוד ח תשובות ח-ט מקורות הלכתיים לדינים אלו ושהחוק קובע גם בהלכה.
כל זה כל עוד המעביד לא דורש במפורש שלא להעביר, אבל אם המעביד דורש שלא להעביד, העובד חייב לציית להוראותיו, לפחות כל עוד שהוא עובד אצלו.
לימוד במקום לקנותו
י »ד אדר ה’תשע »ג
דיין בבית הדין נתיבות חיים
השאלה:
שלום רב, אני סטודנט ואמרו לכל הכיתה לקנות ספר מדעי מסוים. בחיפוש די קל בגוגל מצאתי את הספר סרוק כולו על ידי אדם פרטי (שאין לי מושג אם הוא ביקש רשות מהמחברים) להורדה בחינם.
שאלתי: האם מותר לי להוריד את הספר ולהשתמש בו (יצוין שאם לא, אז אקנה את הספר) והאם מותר לי לפרסם את הקישור לספר בקרב חבריי?
תודה רבה
תשובה:
אין להוריד את הספר מהאינטרנט וכל שכן לא לפרסם את הקישור.
דיין בבית הדין נתיבות חיים
השאלה:
האם ניתן להשתמש לפרנסה בתוכנות מחשב כמו פוטושופ של אדובי אם מדובר בתוכנה שהטכנאי מתקין במחשב שלי (בלי שאני רוכשת את זה מהחברה של אדובי)? שמעתי שאם מדובר בגרסאות קודמות של החברה שכבר לא נמצאות בשוק-מותר. (ז »א שאם אני אבקש מכל סוכן של החברה למקור לי את הגרסה הקודמת הוא יגיד לי שזה כבר לא נימצא בשוק וניתן לרכוש רק את הגרסה העדכנית.)
מה באמת ההלכה בעניין והאם ישנן דעות שמחמירות, ומה המקורות של התשובה.
תודה רבה מראש וישר כחכם.
תשובה:
הגרי »ש אלישיב אוסר להפר זכויות יוצרים גם בתוכנות שבבעלות גויים.
הטענה שהגירסא הישנה לא נמצאת בשוק אינה טענה, משום שהגירסאות החדשות כוללות גם את הגירסאות הישנות והחברה מעוניינת שהלקוחות ירכשו את הגירסאות החדשות, אבל אין זה נחשב שהחברה הפסיקה לשווק את המוצר הישן.
העובדה שהטכנאי התקין איננה היתר להשתמש בתוכנה לדעת הגרי »ש אלישיב שסובר שניתן למנוע את השימוש ביצירה הרוחנית.
עלון המשפט
זכויות יוצרים,העתקת קלטות ותוכנות מחשב בהלכה
מי שלא אומר דבר בשם אומרו אלא « גונב » את הרעיון לעצמו, הריהו מפסיד את התוכן הראשי של הגאולה. ועל כן, דווקא אמירה זו – בשם אומרו, מקרבת את הגאולה
מהרב יוסף אלנקווה
בתאריך כ »ז טבת תשס »ג
Le Dérekh Erets est grand car il a précédé la Torah de 26 générations.
Otsar Hamidrachim Rabbi Chémouel Bar Na’hmani Vayikra 11 / 5
Dérekh Erets désigne :
Les bonnes qualités humaines, les vertus exceptionnelles et la moralité.
Rav Chlomo ATLAN Chlita